#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תרמט. כותבים שובר לאשה אע""פ שאין בעלה עמה. מדוע אין לחוש שמא כתבה ליתן בניסן ולא נתנה עד תשרי והלכה ומכרה כתובתה ויטרוף הבעל מהלקוחות שלא כדין? (3) "	"כתבו התוס' (ד""ה ושובר) שאפשר לתרץ כמו שבב""מ הקשו כן על מצא שובר ותירצו שש""מ איתא לדשמואל שאמר המוכר שט""ח לחבירו וחזר ומחלו מחול שאף מוחלת לבעלה אם היתה רוצה, ולאביי משום שעדיו בחתומיו זכין לו. והתוס' כתבו שאת משנתנו אפשר אף להעמיד בשובר שיש בו הקנאה כלומר שנתחייבה בשטר לראות עצמה כאילו נפרעה כתובתה אף אם עדיין לא נפרעה <sup>שלד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>שלד.  והרשב""א תירץ שרק בשטר שנפל ואבד ויש בו כבר ריעותא יש לחוש לכל דבר אבל בסתם שטר אין לחוש. ובשם הרמב""ן תירץ שאין לחוש לקנוניא בשטר שאדם כותב על עצמו מכאן ולהבא, שהרי יכולים לכתוב סתם את השובר ואחר לעשות קנוניא, ורק במקום שתאריך השובר מוקדם חוששים לקנוניא .</span>"	בבא בתרא תוס' קסז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרנ. הגמ' הקשתה וליחוש לשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אולי יכתוב גט ויתן לאשת השני וביארו התוס' דאיירי אליבא דר' אלעזר דעדי מסירה כרתי 1) האם מיירי בהוחזקו או בלא הוחזקו ומדוע 2) הרי לא תמצא עדי מסירה שבעלה מסר לה? 	"כתבו התוס' (ד""ה וליחוש):<br>1) דמיירי בהוחזקו, דאי מיירי בלא הוחזקו מאי משני זאת אומרת שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשים נשותיהם אלא זה בפני זה, מה הועילה התקנה והלא אין ידוע שיש שנים בעיר ולעולם יגרשנה זה בשם בעלה שלא בפניו. עוד כתבו התוס' שרב לא חשש בלא הוחזקו לשנים באותו השם ולכן אי מיירי בלא הוחזקו לא היו מקשים וליחוש לשני יוסף ב""ש.<br>2) שיש לחוש שהעדים שיראו המסירה ויכירו כי שמו ושם אשתו כשמות הכתובים בשטר לא יתנו לב לדעת אם יש עוד זוג באותם השמות ואולי זאת אשת חברו, והב""ד יסמוך על העדי מסירה ולא יבדוק יותר."	בבא בתרא תוס' קסז:		
